
בסר ואן דר קולק, מחבר הספר "נרשם בגוף" מדגיש את השפעת הטראומה על הגוף ועל הנפש, ואת חשיבות שילובם של גישות גופניות בתהליכי ריפוי. בספרו, ואן דר קולק מסביר כיצד טראומה נרשמת במערכת העצבים, משפיעה על הוויסות הרגשי, ויוצרת לעיתים נתק בין הגוף לנפש.
שיטת CWT תרפיית הקור מתחברת לעקרונות אלו, תוך שימוש בקור ובשיח טיפולי כדי ליצור חיבור מחדש בין הגוף לנפש ולהשיב את תחושת השליטה למטופלים.
ואן דר קולק מדגיש שטראומה יכולה לשבש את מערכת העצבים ולהשאיר אנשים "תקועים" במצבי לחץ כרוניים, כמו לחימה, בריחה או קיפאון. שיטת CWT מציעה מענה ייחודי באמצעות חשיפה למים קרים.
בספרו ואן דר קולק מצביע על הקשר ההדוק בין חוויות טראומטיות לגוף, ומציע שטראומה "נתקעת" במערכת העצבים, ומשפיעה על התפקוד הגופני והרגשי. הוא מדגיש את הצורך לשלב גישות גופניות בטיפול בטראומה, מעבר לשיח הטיפולי המסורתי.
קישור העקרונות של ואן דר קולק למתודות ב CWT
וויסות מערכת העצבים באמצעות קור
ואן דר קולק מסביר שמצבים טראומטיים יכולים "לחטוף" את מערכת העצבים, להכניס אותה למצב של "לחימה, בריחה או קיפאון." חשיפה למים קרים, כפי שמיושמת ב CWT יכולה לסייע בוויסות מערכת העצבים.
המים הקרים מעוררים את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, ובשלב מסוים של החשיפה מקדמים תחושת רגיעה, ומאפשרים חזרה לאיזון.
תרגול של נשימה מודעת תוך כדי החשיפה לקור עוזר להתמודד עם תגובות פיזיולוגיות ורגשיות בצורה מבוקרת, בדומה לעקרונות של ניהול טראומה בגישות גופניות.
חיבור מחדש בין הגוף לנפש
ואן דר קולק מדגיש שטראומה מנתקת לעיתים קרובות את האדם מגופו. תרגולים בCWT כגון נשימות, מיינדפולנס וזאזן, מאפשרים למטופל לחוות מחדש תחושה של חיבור ושליטה על גופו.
חשיפה למים הקרים יוצרת מפגש עוצמתי עם הגוף דרך תחושות קיצוניות שמחייבות נוכחות מלאה.
תחושת ההצלחה לאחר התמודדות עם קור מייצרת ביטחון עצמי ומחזקת את החוויה הגופנית-נפשית.
חיזוק תחושת האמון והביטחון העצמי
אחד מעקרונותיו של ואן דר קולק הוא שחוויות של חוסר אונים בטראומה יכולות להתהפך דרך חוויות מעצימות.
ב-CWT, תהליך התמודדות מבוקר עם הקור יוצר תחושת הצלחה.
המטופל חווה שליטה במצב שהיה נתפס בתחילה כ"בלתי אפשרי," מה שמסייע להפחית תחושות של חוסר אונים.
טכניקות נשימה ככלי לריפוי
ואן דר קולק מתאר את הנשימה כמרכזית לוויסות רגשי ולחיבור גופני-נפשי. ב CWT הנשימה היא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיפה לקור:
נשימה נכונה מאפשרת לעבד את תחושת האיום שמגיעה עם המים הקרים, ומלמדת את הגוף להתמודד עם לחץ באופן חיובי.
הטכניקות הנשימתיות הן כלי טיפולי שמלווה את המשתתפים גם מעבר לחשיפה לקור.
יצירת מרחב בטוח להתנסות בטראומה מחדש
בספרו, ואן דר קולק מדבר על הצורך לחוות מחדש טראומות בצורה מבוקרת ובטוחה כדי לרפא אותן. ב CWT הסביבה הטיפולית, בהנחיה של מלווה מוסמך, יוצרת מרחב שבו המטופל יכול לחוות מחדש תחושות של פחד או לחץ (למשל, מול הקור) אך בצורה מבוקרת ומחזקת.
הדינמיקה של יין ויאנג בטראומה ובקור
ואן דר קולק נוגע גם בחשיבות של איזון בין הפעלת אנרגיה לבין רגיעה. ב CWT האיזון הזה בא לידי ביטוי דרך התפיסה שהקור אינו רק אתגר (צד יאנג), אלא גם מקום של ריפוי ונחמה (צד יין). התהליך מאפשר למטופלים לחוות את הקור כדרך למציאת שקט פנימי ושחרור.
טראומה וניהול דיאלוג פנימי
ואן דר קולק מסביר שטראומה נוטה לשבש את הדיאלוג הפנימי של המטופל, ומובילה לתחושת חוסר שליטה או הצפה רגשית. רבים שחוו טראומה נוטים לבקר את עצמם על כך שהם "לא מצליחים להתמודד," דבר שמחמיר את תחושת האשמה והבושה.
ב CWT :
ניהול הדיאלוג הפנימי עוזר למטופלים לשנות את השיח הפנימי השלילי לשיח תומך ומחזק.
הקור, כגירוי מאתגר, מזמין את המטופלים לעמוד בפני תגובות פנימיות אוטומטיות (כמו פחד או התנגדות) וללמוד להתבונן בהן באופן לא שיפוטי.
תהליך זה יוצר תחושת שליטה מחודשת, התואמת לגישתו של ואן דר קולק, המדגישה את הצורך להחזיר את תחושת השליטה לגוף ולנפש.
השיח הקוגניטיבי כמעבד חוויות טראומטיות
ואן דר קולק מתאר כיצד חוויות טראומטיות נרשמות בגוף בצורה לא מילולית, ולעיתים קשה לנסח אותן במילים. השיח הקוגניטיבי ב CWT מתפקד ככלי שמסייע למטופלים לתרגם חוויות גופניות לחוויות שניתן להבין ולעבד.
ב CWT :
לאחר החשיפה לקור, המטפל מאפשר למטופל לעבד את החוויה דרך שיח.
הדיאלוג עוזר לחבר בין התחושות הגופניות שהתעוררו לבין הקונטקסט הרגשי, ובכך מסייע "לשחרר" רגשות כלואים או טראומה שנרשמה בגוף.
פסיכו-הדרכה והקשבה פעילה
ואן דר קולק מדגיש את חשיבות הקשר הבין-אישי בטיפול בטראומה. הוא מציין שמטופלים יכולים להחלים רק כאשר הם מרגישים מובנים ובטוחים במערכת היחסים עם המטפל.ב CWT הקשבה פעילה ופסיכו-הדרכה הם אבני יסוד:
הקשבה פעילה: המטפל נותן מקום לחוויות המטופל, לא רק דרך מילים אלא גם דרך קריאת שפת הגוף והטון, בהתאם לעקרונות של ואן דר קולק על חשיבות החיבור האמפטי.
פסיכו-הדרכה: המטפל מסביר את הקשר בין תחושות גופניות (כמו רעד, חום פנימי או הרפיה) לבין תגובות נפשיות, ומעגן את החוויה בתהליך למידה מובנה.
ניהול תגובות למצבי קיצון
ואן דר קולק מתאר כיצד טראומה עלולה לשבש את יכולתו של אדם להגיב למצבי קיצון בצורה מותאמת. החשיפה לקור ב CWT משמשת "שדה אימון" לניהול תגובות כאלה:
המטופל לומד להכיר את תחושות ההצפה, כמו קוצר נשימה, ולהשתמש בדיאלוג פנימי כדי לשמר שליטה ורגיעה.
המטפל מכוון את המטופל לתובנות שמחברות בין החוויה הפיזית לבין התנהגויות בחיי היומיום, כמו ניהול פחד או חרדה במצבים אחרים.
שיקום תחושת הביטחון בגוף
אחד מעקרונותיו המרכזיים של ואן דר קולק הוא הצורך לבנות מחדש תחושת ביטחון בגוף, שכן טראומה יוצרת לעיתים נתק בין האדם לגופו. השיח הקוגניטיבי והפסיכו-הדרכה בCWT מסייעים לתהליך זה:
השיח עוזר למטופלים לפרש מחדש תחושות גופניות בצורה חיובית ומעצימה.
המטפל מלווה את המטופל בתהליך למידה שבו הוא מבין שהגוף שלו אינו "אויב" אלא מקור לחוזק ולריפוי.
להלן דוגמאות ותאורי מקרה לשילוב העקרונות מעבודתו של ואן דר קולק לבין תהליך ליווי בשיטת CWT:
רקע על המטופלת
מטופלת בת 38, חוותה טראומה מתמשכת בילדות עקב הזנחה רגשית ותחושת חוסר ביטחון מתמדת. בבגרותה היא סובלת מהתקפי חרדה, קושי ביצירת קשרים אינטימיים ותחושה של נתק מהגוף. היא פנתה לטיפול לאחר שחשה שהשיטות המסורתיות כמו פסיכותרפיה ודיבור בלבד לא עזרו לה להתחבר לעצמה.
מבנה הטיפול
יצירת מרחב בטוח והקשבה פעילה
יצירת קשר אמפתי עם המטופלת, התמקדות בהקשבה פעילה והענקת תחושת ביטחון.
המטפלת משתפת את סיפורה בקצב שלה, תוך דגש על כך שהחשיפה לקור תתבצע באופן מבוקר ובהתאם ליכולתה.
שיח מקדים עוסק בחיבור בין הטראומה לבין תגובות גופניות שהיא חווה, במטרה לקשר את התחושות הגופניות לחוויות רגשיות. לדוגמה: חרדה שמרגישה כ"כבדות בחזה" או "קוצר נשימה."
חיבור גופני מחודש דרך נשימה מודעת
המפגש הראשון כולל הדרכה לתרגול נשימה:
המטפלת לומדת להשתמש בטכניקת נשימות איטיות, המווסתות את מערכת העצבים, כדי להרגיע תחושת הצפה שמזכירה מצבי טראומה.
המטרה היא לאפשר לה להתמודד עם חשיפה הדרגתית לקור ולהפחית תגובות של פחד אוטומטי.
לדוגמה: המטפלת מתארת חוויה של פחד עמוק לפני הכניסה למים. המטפל מדריך אותה לנשום באיטיות תוך התמקדות בתחושה של "שליטה פנימית," ומזכיר לה שהגוף מסוגל להתמודד.
חשיפה מבוקרת למים קרים
החשיפה לקור מתחילה בצורה הדרגתית:
תחילה המטופלת טובלת את כפות הידיים והזרועות במים הקרים. במהלך התרגיל, מזכיר לה לשים לב לתחושותיה ולהיות מודעת לדיאלוג הפנימי.
טבילה שהיעד הוא לא משך זמן הטבילה אלא היכולת לנהל את האירוע ממקום של שליטה.
לאחר כל חשיפה, מתקיים שיח עיבוד שבו המטופלת מתארת את תחושותיה ואת השפעת ההתמודדות על רגשותיה.
לדוגמה: לאחר טבילה ראשונה יחסית קצרה, המטופלת משתפת: "הרגשתי כאילו אני מאבדת שליטה, אבל כשהתמקדתי בנשימה שלי, הרגשתי שהחרדה פוחתת." המטפל משקף לה את יכולתה להתמודד ומדגיש את השיפור בשליטה הפנימית.
ניהול דיאלוג פנימי ותובנות
המטופלת לומדת לשנות דפוסי חשיבה שליליים שנוצרו בעקבות הטראומה:
המטפל עובד איתה על זיהוי מחשבות אוטומטיות במהלך הטיפול, כמו: "אני לא מספיק חזקה להתמודד עם זה," ומדריך אותה להחליף אותן באמירות מחזקות כמו: "אני לומדת להתמודד ולהחזיר לעצמי את השליטה."
תהליך זה משלב עקרונות של השיח הקוגניטיבי ו NLP, כפי שמודגש בשיטת CWT ומאפשר למטופלת לקחת תובנות אלה לחיי היומיום שלה.
פסיכו-הדרכה ועיבוד רגשי
המטפל מסביר למטופלת את ההשפעה של המים הקרים על מערכת העצבים ומקשר את החוויה הגופנית לחוויה הנפשית:
המטופלת מבינה כיצד חשיפה לקור משמשת "מעבדה" לניהול מצבי קיצון ורגשות עזים.
באמצעות שיחה מודרכת, היא מזהה כיצד תחושות גופניות כמו רעד או קוצר נשימה משקפות מצבי מתח, אך גם איך ניתן להתמודד איתן בצורה מבוקרת.
יצירת חוויות מעצימות
במפגשים מתקדמים, המטופלת מתנסה בטבילות ממושכות יותר ויוצאת מהן בתחושת הצלחה.
היא מתארת כיצד תחושת היכולת להתמודד עם המים הקרים מעניקה לה כוח פנימי, שמתחיל להשפיע על תחומים נוספים בחייה, כמו יצירת קשרים או התמודדות עם חרדות בעבודה.
תוצאות והשלכות
המטופלת מדווחת על שיפור בתחושת השליטה והחיבור לגופה.
היא מתחילה לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולשנות אותם במהלך סיטואציות מלחיצות.
בטווח הארוך, היא חווה הפחתה בתדירות התקפי החרדה ושיפור משמעותי ביכולת ליצור קשרים אינטימיים.
סיכום
באמצעות שילוב של חשיפה לקור, נשימה מודעת, שיח קוגניטיבי, פסיכו-הדרכה והקשבה פעילה, שיטת CWT מעניקה למטופלים כלים להתמודדות עם טראומה וליצירת תחושת שליטה מחודשת בגופם ובחייהם. דוגמה זו ממחישה כיצד עקרונות מהתיאוריה של ואן דר קולק, כמו חשיבות החיבור בין הגוף לנפש והצורך בחוויות מעצימות, משתלבים בשיטה באופן מעשי ויעיל.
רקע על המטופל
לוחם בן 30, שחזר משירות מילואים ממושך באירועי לחימה אינטנסיביים. מאז שחזר, הוא חווה קשיי שינה, דריכות מתמדת, התפרצויות כעס, ותחושת נתק רגשי ממשפחתו וחבריו. הוא מתקשה להירגע ומרגיש שהגוף שלו "תמיד בכוננות."
מבנה הטיפול
בניית אמון ותחושת ביטחון
בשל רקע הלחימה והדריכות המתמדת, הטיפול מתחיל ביצירת מרחב טיפולי בטוח:
המטפל משקף ללוחם שהוא אינו לבד ושמצבו מובן ונפוץ בקרב לוחמים שחוו חוויות דומות.
הדגש הוא על כך שהחשיפה לקור תהיה הדרגתית ומבוקרת, בהתאם ליכולת שלו, ללא שום לחץ.
לדוגמה: המטפל משלב שיח על הקור כ"כלי" ולא "מבחן," במטרה להרגיע את הלוחם ולמנוע תחושת איום שעלולה לעורר תגובות שליליות.
נשימה מודעת להורדת דריכות
הלוחם מתחיל בתרגול טכניקות נשימה שמטרתן להפחית את תחושת הדריכות ולהפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית:
תרגול נשימה קופסתית (Box Breathing): שאיפה למשך 4 שניות, החזקה למשך 4 שניות, נשיפה למשך 4 שניות, והפסקה לפני השאיפה הבאה.
הנשימה נועדה לסייע ללוחם להתמקד ברגע הנוכחי ולהפחית את תגובות ה"דריכות" האוטומטיות שנטמעו במהלך השירות.
תרגול פרוטוקול נשימה CWT נשימה אינטגרטיבית .
חשיפה הדרגתית לקור
החשיפה מתחילה בשלבים קצרים ובטמפרטורות מתונות יותר:
בשלב הראשון, הלוחם טובל רק את כפות הידיים והזרועות במים הקרים, תוך כדי שמירה על נשימה רגועה.
בסוף המפגש הראשון חשיפה מלאה באמבט קר, שהיעד הוא לא משך זמן הטבילה אלא היכולת לנהל את האירוע ממקום של שליטה.
המטפל מזכיר ללוחם להתמקד בנשימה ובתחושות גופניות, ומסייע לו לזהות את היכולת שלו לשלוט במצב למרות האתגר.
לדוגמה: אחרי הטבילה הראשונה, הלוחם משתף: "ברגע הראשון הייתי בטוח שאני לא אעמוד בזה, אבל כשהתמקדתי בנשימה, זה הפך לנסבל." המטפל משקף את תחושת ההצלחה ומחזק אותו על יכולתו להתמודד.
ניהול דיאלוג פנימי ושינוי פרספקטיבה
בשלב זה, המטפל מסייע ללוחם לזהות מחשבות ודפוסים שליליים שנוצרו במהלך השירות:
זיהוי מחשבות אוטומטיות: "אני לא יכול להרפות כי זה מסוכן."
שינוי דיאלוג פנימי: המטפל מדריך את הלוחם לאמץ אמירות חדשות, כמו: "אני יכול להרפות בסביבה בטוחה."
במהלך החשיפה לקור, המטפל מזכיר ללוחם שהגוף שלו מסוגל להתמודד, ושגם אם מופיעים רגעים של קושי, הם זמניים וניתנים לשליטה.
פסיכו-הדרכה והבנת החיבור בין הגוף לנפש
המטפל מסביר ללוחם כיצד הגוף ממשיך "לזכור" את הדריכות מהשירות ומהלחימה, ומדוע תחושות כמו לחץ או חרדה עשויות להתעורר.
הקור משמש כ"מרחב מעבדה" שבו הלוחם יכול לזהות תחושות הצפה וללמוד לווסת אותן.
החוויה הגופנית עוזרת ללוחם להבין שהתגובות הפיזיולוגיות שלו אינן "אויב," אלא חלק טבעי שניתן לעבוד איתו.
לדוגמה: המטפל מסביר ללוחם: "הגוף שלך התרגל להיות בכוננות בגלל הלחימה, אבל עכשיו אנחנו עובדים יחד כדי ללמד אותו להירגע כשהוא בסביבה בטוחה."
יצירת תחושת הצלחה וחוויות מעצימות
במהלך המפגשים, הלוחם מתמודד בהצלחה עם טבילות ממושכות יותר בקור.
כל הצלחה בטבילה מחזקת את תחושת הביטחון העצמי שלו וממחישה את יכולתו להתמודד גם במצבי לחץ אחרים.
הלוחם מתחיל לשתף כיצד התחושה הפיזית של השליטה בקור מחלחלת גם לחיי היומיום, ומאפשרת לו להתמודד עם חרדות או מצבי כעס בצורה רגועה יותר.
אינטגרציה לחיי היומיום
המטפל מדריך את הלוחם כיצד להשתמש בטכניקות שנלמדו (נשימה, דיאלוג פנימי) גם במצבים יומיומיים:
בזמן שהלוחם מרגיש לחץ או דריכות, הוא מבצע נשימות איטיות ומזכיר לעצמו את יכולתו להתמודד עם אתגרים.
הלוחם מתחיל לשלב פעילויות כמו חשיפה לקור קצרה (כגון מקלחות קרות) כחלק משגרת יומו.
תוצאות והשלכות
לאחר כמה מפגשים, הלוחם מדווח על שיפור בתחושת השינה, הפחתה בהתפרצויות הכעס ויכולת להרפות בסיטואציות יומיומיות.
תחושת הדריכות המתמדת מתחלפת ביכולת להיות נוכח עם משפחתו, והוא חווה יותר שקט פנימי.
הוא משתף תחושת גאווה על כך שעמד באתגרים שהוצבו לו, דבר שמעניק לו ביטחון בהתמודדות עם קשיים נוספים.
שילוב מתודולוגי:
שיטת CWT מדגישה את היבטי הריפוי הגופני והרגשי המובנים בתוכה תוך שימוש בהקשרים המדעיים שמציג ואן דר קולק. מה שמוביל להבנה ששיטת CWT הינה גישה חדשנית המשלבת עקרונות מדעיים מודרניים.
השיח הקוגניטיבי, ניהול הדיאלוג הפנימי, והפסיכו-הדרכה ב-CWT מתפקדים ככלי מקביל ויישומי לעקרונות שואן דר קולק מתאר, בעיקר סביב יצירת חיבור מחודש לגוף והפחתת השפעות הטראומה. השימוש בקור כגורם פיזי מעורר, בשילוב השיח שמלווה אותו, יוצר גישה הוליסטית שמשלבת את הגוף, המחשבה והרגש.
Comentarios