top of page
  • yosefix9

מדע ומחקר -ההיסטוריה של רפואת הקרח




"מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק"


יוון העתיקה

רחצה במים קרים נבדקה באופן נרחב עבור היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים שהיא עשויה ​​לספק. מי קרח, שהיו ידועים בהשפעותיהם המיטיבות שהתגלו על ידי היוונים הקדמונים, והשתמשו במים בטמפרטורות שונות כדי להקל על עייפות השרירים ומחלות בריאות אחרות. סיבוכים כגון מחלת עור כמו גם כאבי שרירים ומפרקים היו בין היעדים הראשונים לטיפול במים קרים.

היפוקרטס (370 – 460 לפנה"ס) ואפלטון, שניהם חלוצים בעולם הרפואה והפילוסופיה המודרנית בתקופה זו, היו בין האנשים הראשונים שחקרו בפועל את ההשפעות של מים קרים תוך תיעוד היתרונות שלהם למטרות מדעיות. יתרונותיו האחרים, כמו היותם כלי להרפיה וסוציאליזציה נוצלו יותר מאוחר.


רומא העתיקה

מאוחר יותר בתקופה הרומית, השימוש במים התפתח עוד יותר כאשר השימוש הקבוע ברחצה הפך למרכיב חשוב לבריאות האישית. חיילים לאחר קרב חיפשו לעתים קרובות החלמה במכוני ספא, למשל, בעוד שאזרחי האומה השתתפו גם מסיבות חברתיות ואישיות.

הרחצה הפכה לבילוי נפוץ ויצרה לקהל רחב ליהנות מההנאות של המים הייחודיים הללו.

גאלן וסלסו, רופאים מהתקופה הרומית, התייחסו גם לריפוי תרמי על תכונותיהם הטיפוליות, אשר הולידו את ההידרולוגיה והרישום בפועל של טיפולים תרמיים. עם זאת, זה לא היה עד עידן הרנסנס שבו המים נולדו מחדש כטיפול אפשרי למחלות אנושיות אחרות

 

1138 -1204 - הרמב"ם

איש מדע ורופא, מחשובי הפילוסופים בימי-הביניים דיבר על יתרונותיה הרבים של רפואת הקרח אחת מהמלצותיו הינה לקראת סוף הרחצה לצנן המים בהדרגה. את המקלחת המליץ לסיים בדקה או שתיים של מים קרירים. הרמב"ם טען שסיום הרחצה במים קרים גורמת לתחושת רעננות בשל עלייה בקצב הלב הממריצה זרימת הדם לאיברי הגוף השונים. המים הקרים בסוף הרחצה גורמים גם לסגירת נקבוביות העור, מניעת חדירת מזהמים דרכו לגוף וכן משפרת מראה העור.


1700-1800 - ככל שהזמן והטכנולוגיה התקדמו, מכוני הספא וההידרולוגיה נפוצו יותר והשימוש בהם למטרות רפואיות החל לשגשג גם הוא. ג'ון פלויר וג'יימס קורי, שני רופאים השתמשו במים קרים לטיפול במחלות גופניות ונפשיות כאחד.

פלויר דגל ברחצה קרה גם במומחיות של רפואת ילדים. פלויר שיער שתינוקות וילדים הכי מתאימים להתרחץ במים קרים שכן הטמפרטורה לבדה הייתה חשובה להתפתחות האדם.

גם בעידן זה, פעילות גופנית נהוגה בשילוב עם אמבטיות קרות עיסויים ושימוש אסטרטגי בטבע (כגון גנים המקיפים את האמבטיה) המשמשים להגברת השפעות האמבטיה. טיפולים אלו היוו השראה לשימוש שלנו בטיפולים תרמיים שונים כיום.


המאה ה 19 - רפואת המים

כונתה 'הידרופתיה' או 'מרפא מים'. האסכולה הזאת, הנחשבת שייכת לרפואה הישנה, צברה תאוצה ונעשתה פופולרית מאוד במאה ה-19 ועד שנותיה הראשונות של המאה ה- 20. היא אפילו נהנתה מספרות רפואה אלטרנטיבית.

רופאים שיערו שלמים סגולות ריפוי שונות, כאשר נותנים את הדעת לנתונים כמו טמפרטורת המים, לחץ המים והעברתם במכונות משונות. בגדול, התפישה שלהם הייתה נכונה: למים סגולות מרפא כשיודעים לרתום את כוחם ולתמרן אותם למטרה הזאת. טיפולים במים הוכיחו את עצמם במקרים של הורדת חום או טיפול בלחץ דם, למשל, והמדענים מיהרו לשער שמצאו את תרופת הפלא החדשה.

 

תחילת המאה ה 20 – טביעת הטיטניק ב 1912, אסונות נוספים שהיו קשורים לקור, מלחמת העולם השנייה, ניסויים לא חוקיים שבוצעו על ידי המשטר הנאצי, כל אלו יצרו פרדיגמה לכך שחשיפה לקור מסוכנת, מחקרים שבוצעו בעקבות אירועים מרכזיים אלו הובילו למסקנות לגבי היפותרמיה ויכולת האדם לעמוד בתנאי קור קיצוניים אך ללא התייחסות לחשיפה לקור בצורה מבוקרת וככלי לריפוי.

.

 שנות ה- 70 של המאה ה 20

בעקבות מסקנות מחקר שבוצע ביפן ע"י פרופסור  Yamauchi Toshiro  ועסק בסגולות המרפא של הטיפול בקור  ("קריותרפיה של כל הגוף"- Whole Body Cryotherapy), תוצאות המחקר הראו כי חשיפת הגוף לקור

לפרק זמן של 1-3 דקות מפעילה את מנגנוני הריפוי וההתחדשות הטבעיים  של הגוף. הגוף משחרר אנדורפינים, חלבונים והורמונים אנטי דלקתיים וכן ביו-כימיקלים.

 הדם הופך לעשיר בחמצן, כלי הדם והנימים בעור עוברים תהליך אינטנסיבי של התכווצות ולאחר מכן התרחבות. תהליך זה גורם תגובות חיסוניות חיוביות הכוללות עליות בספירת תאי הדם הלבנים, עליה בכמות נוגדי הדלקת ירידה ב-PGE2  הפרו דלקתי, הגברת ייצור הקולגן, פיזור וניקוי מהיר ויעיל יותר של רעלנים מהגוף , שיפור זרימת הדם והאצת תהליכי הריפוי וההתחדשות של התאים בגוף.

הקריותרפיה (טיפול בקור ) אותו טיפול טבעי ומהפכני שפותח ביפן ויעילותו נבדקה בעשרות מחקרים החזיר את רפואת הקרח לקדמת הבמה בקרב אנשים הסובלים מכאבים כרוניים, דלקות מפרקים, כאבי שרירים ושלד וגם פיברומיאלגיה.

​יעילותו המוכחת של הקריותרפיה הפכה אותו גם לטיפול המוביל בקרב ספורטאים בכל ענפים לקיצור זמן ההתאוששות מפציעות, לשיקום לאחר ניתוחים וככלי לשיפור הביצועים.

הקריותרפיה  חוללה מהפכה של ממש. בזכות הטיפול הפשוט יחסית, מליוני אנשים ברחבי העולם חזרו לנהל שגרת חיים נורמלית וללא כאבים.

 

2014 - שיטת וים הוף 

פרצה לתודעת הציבור בזכות מחקר פורץ דרך מ-2014. המחקר הוכיח ששיטת וים הוף מאפשרת הפעלה מכוונות של מערכת החיסון ומערכת העצבים. לאחר הפריצה לתודעה נושא החשיפה לקור תפס תאוצה גם בזכות סלבריטאים רבים כגון אופרה וינפרי, טוני רובינס, רונאלדו ורבים אחרים.

עקרונות השיטה מיינדסט-נשימות-חשיפה לקור מועברות בסדנא חד פעמית של מספר שעות.

בשנת 2016 בישראל מתחילים להחשף לשיטה ו 2 ישראלים עוברים את קורס המדריכים של השיטה אצל וים הוף (פרנסיס קרבצו'ק וארי גיטלבנד) ומעבירים סדנאות לקהל הרחב בישראל.


2020 – תרפיית מי קרח

בישראל מתחילה חקירה לעומק של רפואת הקרח ויכולתה להשפיע בעיקר בפן המנטלי, שיטת CWT מתחילה להתפתח כשיטת טיפול עם התמקדות בפן הנפשי והרגשי, הגישה אוספת ידע ממגוון דיסציפלינות טיפוליות שונות (פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, מיינדפולנס, זן, יוגה ויוגה תרפיה, CBT, NLP, EMR, הורמזיס) והופכת להיות שיטה פורצת דרך בהעלאת החוסן הנפשי, התמודדות עם חרדות, מצבי משבר בחיים, התמודדות עם מצבי קיצון וכתומכת בתהליכים טיפוליים של פוסט טראומה ודיכאון. השיטה מתמקדת בתהליך שמלווה בשיח, תרגולים של טכניקות רגיעה שונות, נשימות וכניסה למים קרים בטמפרטורות שונות (1° - 12°). הגישה משתייכת לטיפולי טווח קצר ושמה דגש על עבודה תהליכית ולימוד המטופל להתנהל במצבים רגשיים, שינויים ומורכבויות שונות שהחיים מזמנים.


במאמר הבא נסקור את ההיסטוריה של רפואת הקרח במסורות העתיקות:

יהדות, זן ובודהיזם, נצרות, שאמיניזם.

41 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page